פרשת השבוע

בראשית

פרשת בראשית הפותחת את ספר התורה טומנת בחובה סודות גדולים וידע עמוק. רבות דובר ונכתב עליה, בחרנו לשתף אתכם בניצוץ קטנטן מיני רבים...

"ויאמר אלוהים יהיה אור ויהי אור.." (בראשית א' – פסוק 3)

כאן אנו מקבלים רמז ראשוני שהעולם נברא תוך כדי אמירה, מה שמאפשר לנו כבני אדם לזכור ולהיזכר בכוחה של מילה ובדרך בה הדיבור שלנו בורא את מציאות חיינו.

בחלק זה בפרשה, רגע לאחר ההבנה שלנו שהארץ היא תהו ובהו והחושך שוכן כאן, מחליט הבורא באמירה ראשונית לברוא את האור הראשוני, אותו אור ראשוני הטומן בחובו סודות מופלאים וכמוסים.

אותו אור ראשוני אינו האור כפי שאנו מכירים אותו כיום. זאת אנרגיית אור עוצמתית שנגנזה ומתגלית במשך הדורות לצדיקים יחידי סגולה משמעותיים:

כמו משה רבנו דוד המלך ועוד.. ובזכות או בהשראת אותו אור ראשוני גנוז נכתבים ספרים ואף תפילות והודיות משמעותיות כגון ספר תהילים.

נקודה למחשבה – זהו זמן מדויק לפגוש את שורש הדיבור שלנו ולהבין שזה מה שמקרב או מרחיק אותנו מהאור.

מאיזה מקום אני מדבר ?

האם אני מדבר ממקום של כעס, חוסר שליטה, פחד

או שאולי אני מדבר מתוך קבלת המציאות כפי שהיא, מתוך חיבור לאמת שלי ברגע הזה כשאני בקבלה עצמית.

כאמור, בחרנו לשתף אתכם היום בניצוץ קטן מתוך אור עצום של ידע קדום ותובנות מתוך פרשה שהיא הרבה מעבר לפרשה ..

ובעיננו היא מגלמת בחובה את סודות הבריאה – ולכן בקרוב נפתח ב'אנרגיה יהודית' קורס חדש "סודות הבריאה לפי הקבלה" בעולמות וגם במפגש עם העולם הפרטי בתוכי והמשמעות שיש לזה עבורי.

פרטים יימסרו בהמשך.

וירא

ניצוץ קטן מני רבים מפרשת וירא

השבוע אנו למדים על כוחה של הראייה בחיינו, כמו שם הפרשה -"וירא"

פעמים רבות אנו יוצרים את מציאות חיינו מתוך ראייה מוגבלת תוצר של החוויות , ההבנות שצברנו בחיינו וההכרה שמנחה אותנו עד לגבול מסוים.

בפרשה כתוב " ותצחק שרה בקרבה..." הרקע לצחוק הוא מפגש אברהם עם שלושת המלאכים שמבשרים על הולדת הבן יצחק לשרה ואברהם, שרה שומעת זוכרת שהם מבוגרים, 90+ ומצחקת היות ולפי ראייתה אין הדבר אפשרי, לא הגיוני.

גם אברהם לפניה כשהאלוהים מבשר לו על הולדת ילד משרה מצחק "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן 100 שנה ייוולד ואם שרה הבת 90 שנה תלד" בראשית י"ז, י"ז

שרה ואברהם מייצגים את הרגעים בהם אנו רואים מתוך מקום צר, גשמי, הגיוני - רק מה שאני רואה בפיסי קיים.

בסיפור זה ישנה אפשרות ללמד אותנו לראות ראייה רחבה יותר ראייה שרואה מעבר למה שההכרה תופסת, רואה מתוך חיבור לאמונה שהכל יכול לקרות גם דברים שאין ביכולתי לראות כרגע או לתפוס בהגיון.

כמו שאנו יודעים כבר מהסיפור התנכי הבלתי ייאמן אכן קורה ונולד יצחק לשרה ואברהם.

מזמינים אתכם השבוע לבחור לראות ראיה רחבה, שיש בכוחה לחבר אותנו לאינסוף אפשרויות חדשות המבקשות להתגלות לנו

ומתוך אמונה שיש בכוחם של דברים לקרות ולהתגשם גם אם אינם נראים לתפיסתנו המוגבלת.

חיי שרה

באופן מפתיע נפתחת פרשת חיי שרה דווקא בדבר מותה, מדוע ?

שרה האימא הראשונה, האישה היחידה בתורה ש :

1. היחידה - שאלוהים משנה את שמה משרי לשרה - לאחר עלייתה במדרגה רוחני

2. היחידה - שבמותה נכתבים מספר שנות חייה בתורה.

3. היחידה - שעליה אומר אלוהים לאברהם "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"

שרה אימנו היא דמות המייצגת במהותה והתנהלותה חכמה תבונה, אישה שמתנהלת בעשייה משמעותית ושמסיעת לאברהם לממש את הייעוד שהוא מביא לעולם באמצעות העשייה הפרקטית שלה בעולם הזה.

לפי היהדות צדיקים נקראים במותם חיים - היות והם משאירים חותם בעולם, אבל לא רק חותם, הגוון הייחודי להם נשאר בעולמנו ואנו הנותרים יכולים להיעזר בו.

הפרשה השבוע נותנת לנו הזדמנות - להתחבר לגוון המיוחד של שרה אימנו, הצדקת שלאחר מותה דרכיה ומעשיה ממשיכים להתקיים ולבוא לידי ביטוי לאורך כל הפרשה על אף שהיא נפתחת במותה, וגם בעולמנו אנו..

הפרשה מחדדת לנו כי גם אם יש לנו ייעוד יש צורך להיות בעשייה על מנת להגשימו.

לא מספיק לזהות את הייעוד יש צורך להגשימו ע"י עשייה נבונה.

מאחלים לכם ולנו להמשיך לממש את הגוון הייחודי לנו באמצעות עשייה נבונה בהשראתה של שרה אימנו

תולדות

ניצוץ קטן מהפרשה - על משמעות הברכה.

בפרשה מסופר כיצד יעקב זוכה לקבל את ברכתו של אביו יצחק בתחבולה.

מסיפור המעשה אנו מבינים כי רק 1 זוכה בברכה "החשובה" ולא ניתן לברך את יעקב ועשו באותה ברכה.

בפרשות הבאות אנו מגלים כי בעולם החומר העולם הגלוי עשיו למעשה כן בורך בעושר ושפע .

אם כך מה הייתה הברכה המיוחדת שניתנה רק ליעקב ?

"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין"

ברכתו של עשיו - ברכה גלויה שמתגלמת בעולם הזה, טיפוסים מסוג זה נהנים משפע והצלחה ללא מאמץ ולעיתים קרובות אף אינם מודעים לכך שמדובר בברכה , וזה נחווה כמובן מאליו.

ברכתו של יעקב- כאן מדובר בברכה שאינה רק פרסונלית / אישית אלא סביבתו של יעקב והדורות הבאים אחריו נהנים מהברכה. יעקב עצמו עובד קשה על מנת לקבל כל שפע שניתן לו. יעקב מיצג את אותם טיפוסים "עמוקים" שבחרו בעבודת מודעות על מנת להתחבר לשורשם הפנימי, לגלות את האמת בתוכם גם כשהיא קשה ומאתגרת ולפעול על פיה.

במציאות חייהם נדרשים הם לחבר בין העולם הגלוי לעולמות נסתרים נוספים, להתנהל בתנועה הרמונית בין הגוף לנפש ולנשמה. לכן הברכה לאנשים כמו יעקב היא ברכה שסמויה מן העין לא ניתן לכמת את גודל הברכה ואופן השפעתה, אך כן ניתן לזהות שמדובר באנשים שמשפיעים ברכה על סביבתם.

ישנם רבדים נסתרים נוספים המקושרים לפרשה ולמשמעותה של הברכה שאותם ניתן ללמוד בקורסי העומק של "אנרגיה יהודית".

וישלח

נקודה למחשבה - פרשת וישלח

מה קורה כשאירועים מהעבר עולים בחיינו וגורמים לנו לחוסר איזון ואף עוצרים אותנו מתנועת החיים?

בפרשה, זה בדיוק מה שקורה ליעקב כשהוא עוזב את בית לבן ומבקש לחזור לבנות בית בארץ ישראל.

הוא נאלץ להתמודד מול העבר המאיים - עשיו.

מיעקב אנו למדים שכשחלק מהעבר שלנו מציף אותנו לא ניתן להמשיך הלאה במסע, אין לאן לברוח.

עלינו לעצור, לא משנה כמה חשוך הלילה

ולהתגבר.

איך ?

● להתבונן מחדש באותו חלק עבר - התבוננות מהראייה החדשה שכבר קיימת בנו, כעת משעבר זמן מה.

● לבדוק האם יש בי צורך באנרגיית עבר זו או שיש בי מוכנות והסכמה לשחרר,

● יעקב בחר בענווה וביטול האגו יחד עם זאת זכר את הדרך הארוכה שעבר ואת הכוחות שלו בהתמודדות עם המסע הארוך עד כה, זכר את עוצמתו.

2 כלים אלו השלובים זה בזה סייעו לו לשחרר באהבה את אותו חלק עבר מבהיל, שמפחד הפך לאהבה.

טיפ שלנו השבוע- גם כשהחושך פוגש אותנו או חלק עבר יש להתמודד ולהתגבר באמצעות ראייה חדשה , ענווה והשתחררות מהאגו והיזכרות בעוצמה שכבר קיימת בנו.

בהצלחה

וישב

סיפור התבגרותו של יוסף,

מהיותו נער בן 17 יפה תואר ואהוב במיוחד על יעקב אביו ועד להפיכתו למשנה למלך מצרים.

בנערותו יוסף מתוודע לכח הראייה הרוחנית, בתחילה דרך חלומות (ראייה/תקשור) המכילים מידע.

עם זאת בשלבים ראשוניים אלו אין ביכולתו של יוסף להכיל את המסרים העמוקים של אותה ראייה ולכן הוא מדבר את החלום ומשתפו עם אחיו ממקום שטחי, לא מדויק ומלא באגו .

ככול שמתקדמת הפרשה, מתקדם יוסף ומתחיל לחוות את העולם שסביבו באמצעות העומקים, חיבור לאמת הפנימית שבתוכו מתוך ראייה רחבה יותר ופחות מחוברת לאני, יותר מחוברת לאחדותי, לייחד. זה מאפשר לו לצלוח את ההתמודדויות והמשברים הנקרים בחייו.

לקראת סוף הפרשה יוסף פותר חלומות נוספים אשר באמצעותם אנו עדים לשינוי הגדול שחל בו:

בשלב הזה יש ביכולתו של יוסף לפרש את החלום מתוך הבנה שהחלום אינו נמסר רק לחולם, אלא מצוי בו מסר נסתר לקהילה כולה.

בנוסף יוסף מנגיש בדיבור את פירוש החלום באופן נהיר יותר ומחבר יותר (ללא אגו -" לאלוהים הפתרונים" ) ומתוך כוונה להפוך את המידע שהתקבל לעשייה ממשית בעולם זה הן עבור החולם והן כחזון .

כאן אנו עדים ליכולתו המיוחדת של יוסף ולתפקידו במערך הספירות כדמות מתווכת בין עולמות.

השבוע ניתנת לנו ההזדמנות לקבל השראה מיוסף, לראות ממקום רחב יותר מתוך אמת פנימית שלנו המאפשרת מימוש המסרים במציאות חיינו.

ומתוך ראייה עמוקה זו ללא אגו, אשר יש ביכולתה לקרב אותנו יחד למרחב מאחד אחדותי.

ויחי

הפרשה מספרת על ברכת יעקב לבניו, ההופכת להיות ברכת עם ישראל לדורותיו.

בפרשה שמכונה ויחי מתארים הכתובים את מות יעקב ובהמשך את מות בנו יוסף, ללמדנו כי המילה ויחי מתפרשת - כחיים מלאים ומשמעותיים.

הכתוב מדגיש את חייהם המלאים והעשירים של יעקב ויוסף ואת הצלחתם על אף אתגרים, קשיים והניסיונות שחוו במהלך חייהם.

מהפרשה ניתן ללמוד היום:

• האפשרות להחליט, לנקוט יוזמה ולייצר הזדמנויות גם בתקופות המורכבות והקשות בחיינו ולא לבחור לדחות החלטות ולחכות "לזמן המתאים".

• חודש טבת בוא אנו מצויים כעת נחשב לא קל מבחינת מיעוט האור שבו וריבוי הדינים וההתמודדויות . הפרשה מזמנת לנו את האפשרות להתחבר לאנרגיה של ברכה ולהפוך את הקושי להזדמנות לדייק את חיינו.

• פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית וכמו בפרשה הראשונה מזכירה לנו את כוח החיים ואת יכולתנו לברוא מציאות.

• כוחה של הסליחה - יוסף בוחר לסלוח לאחיו מתוך חיבור לראייה רחבה ואחדותית של המציאות /"ואתם חשבתם עליי רעה, אלוהים חשבה לטובה..." (בראשית ג כ) מה שמדגיש כי כל דבר ניתן לראות ממקום של לטובה לברכה גם בזמנים של חושך.

שמות

הפרשה הפותחת את ספר שמות ומציגה לנו את משה המנהיג הרוחני הגדול

מנהיג שתחילת חייו בנס ואור,

גדל בסביבה שמקדשת את החיצוני -ארמון.

ועל אף הפאר החיצוני והשפע בארמון הוא בוחר לברוח ממציאות חיצונית זו תוך כדי היזכרות שזאת איננה האמת שלו.

הרצון שלו להתחבר לקול שלו - לעולמו הפנימי שולח אותו למסע אל הלא נודע,

הוא נוסע למדבר אל מרחבי השקט שם הוא פוגש במורה רוחני -יתרו.

הוא מתחבר שם לשקט ולבת זוגו ציפורה,

המדבר מיטיב עמו מקלף את כל המלבושים, מפגיש אותו עם עולמו הפנימי עם עצמו ובהמשך

בנקודת השיא בפרשה מפגיש את משה עם אנרגיית אור אינסוף/האלוהי עם הנס שהוא מכיר מרגע הולדתו.

מה ניתן ללמוד מזה היום ?

מהפרשה נבחין שיש 2 דרכים לבחירה :

1. עבדות =אנשים שרע להם אך מעדיפים את הקיים והמוכר מאשר שינוי ונשארים בפחד.

2. הקול הקורא למשה = אנרגיה שמניעה אותנו לשינוי לצאת מהרגלים לא נכונים ולא משרתים אותנו / דפוסים שמקשים עלינו ..

השינוי מביא עמו תנועה שאינה מוכרת ולעיתים ללא שליטה ועם לב פועם מחשש, אך חשיבות המסע בלמצוא את הקול האישי שלנו, את הדרך המיועדת לנו בעולם..

בהצלחה למחפשים

ויקהל פקודי

כמה מילים על פרשת השבוע פרשת ויקהל + פיקודי.

פרשות אלו חותמות את ספר שמות ובהן מסופר על עשיית המשכן.

פרשת ויקהל מחברת אותנו לכח של אחדות רוחנית רגע לפני שאנו מתפנים בפרשת פיקודי לעבודה משותפת של בניית המשכן ויצירתו בהרמוניה יופי ומתוך תחושת שייכות.

בפן האישי פרשות אלו מלמדות אותנו להתחבר ללב שלנו מתוך כוונה לייצר אהבה ככלי המאפשר חיבור בין רוח והבאתו לחומר, הרמוניה אחדותית שמביאה שפע וברכה לחיינו.

"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"

שמני

מספר מילים על פרשת השבוע ורוח חג 2 של פסח.

המספר 7 מבטא מחזוריות שלמה בטבע (לדוגמא 7 ימים בשבוע).

המספר 8 מבטא דרגה רוחנית מעל הטבע. זאת דרגה קדושה, מאוזנת, אינסופית וגבוהה מעל למסגרת הטבעית כפי שאנו מכירים ותופסים, מסגרת עליונה שאף נמצאת מעל לדואליות המוכרת לנו בעולמנו בין טוב ורע.

זוהי הדרגה האלוהית הנרמזת בפרשת שמיני, שיש ביכולתנו לחוות אותה במהלך שבוע זה.

(ביטוי למדרגה זו יש גם בשמיני עצרת/ שמחת תורה ויום הדלקת נר 8 של חנוכה).

הפרשה מגיעה לשיא של היום ה - 8

,שיאו של תהליך חנוכת המשכן ע"י אהרון ובניו, אהרון ומשה מבקשים מאלוהים שישרה שכינתו על המשכן

הכוהנים מברכים את העם,

אלא שאז קורה אסון - 2 מבניו של אהרון מקטירים קטורת במשכן לא במידה הנכונה ולא במועד הנכון ומתים.

הלקח הנלמד מהאסון בפרשה זו של מות 2 בניו של אהרון אשר לא פעלו מתוך המידה הראויה והנכונה באה ללמדנו על הדיוק הנחוץ בעבודה והתפתחות רוחנית, למידה והכרת הכלים במידות המדויקות לכל אדם.

אפשר ורצוי על ידי ליווי, תמיכה והכלה, של הכוהנים בימי קדם ומורים רוחניים בימנו, שכבר פסעו בדרכים הללו ויש בידם ללוות את ההולכים בדרך, לחלוק מחוכמתם וניסיונם לכל אדם כפי צורכו ומידתו.

בפרשה זו יש בכוחם של הכוהנים לחבר, לייצר שלום וברכה בין עולמות עליונים ותחתונים ולכן נדרשת מהם טהרה, איזון וידיעת הסוד.

קרח

בואו נדבר על המושג "אגו"

מצד אחד מזרז אותנו להגשים חלומות, ליזום, להצליח, להשפיע

ומצדו האחר יש בו מן היכולת לגרום לפירוד, רצון לעצמי בלבד תוך חוסר ראיית האחר והתרחקות מתחושת האחדות והחיבור.

על מנת לנסות לייצר איזון בחיינו אנו מזמינים אתכם להתבונן בשורש הרצון של כל אחד מאיתנו, מאין הוא מגיע ? ומה מטרתו?

ככול שנתחבר לרצון פנימי, עמוק יותר, נשמתי נוכל לדייק בהתנהלות שלנו מול האגו.

בפרשת קרח אנו פוגשים אדם שבורך בשפע רוח וידע אך אין זה מספיק לו והוא חומד שפע אור שיש לאחר. הרצון לעצמי בלבד ללא מחשבה על האחר יוצרת נפרדות שתתבטא בניתוק מאותו מרחב אחדותי קהילתי שמקורו באור אינסוף.

חיבור לתדר אחדותי זה יביא עמו דיוק, שלווה, אהבת הזולת,

יחד עם קבלת עצמי ויכולותיי, קבלת הרצון הפנימי שלי וראיית הזולת בגוון האור הייחודי לכל אדם.

המחלוקות המתעוררות בפרשה מאפשרות דיאלוג פורה או פירוד.

כשאני חושב אחרת מזולתי, אך אני קשוב לרעיונות האחר מתוך פתיחות מחשבתית, יש ביכולתה להניב הרחבת התודעה והידע האישי שלי כמו גם הרחבת התודעה של האדם שמולי

למעשה בדיאלוג בריא נקבל ניצוצות שמדויקים משני הצדדים ניווכח שיש מן המשותף ויש לי יכולת ללמוד מכל מפגש מכל אדם.

מאידך מחלוקת שפורצת רק מתוך רצון לעצמי, אגו שלילי מתוך כוונה להציג לראווה ידע אישי או כח לעצמי ללא ראיית האחר מניבה הרס ופירוד.

לפי התורה היהודית קבלית בכל אדם קיים ניצוץ אור אלוהי, שכולו טוב ויש בידנו להתחבר למקור חיים שופע ומבורך,

אין צורך לקחת מהאחר על מנת לקבל, יש שפע אור לכולם. במידה ונשכיל להבין זאת נוכל להתאחד יחד באהבה ולחוות מאותו מקור אור אינסוף

מטות מסעי

פרשת מטות מסעי הפרשה מזכירה לנו את המסע של בני ישראל מיציאת מצרים לאורך 40 שנה במדבר,

הפרשה מסכמת 42 מסעות במדבר, מסעות אלו של בני ישראל כאלגוריה לחיי האדם הרוחני ומדרגות בהתפתחותו.

הבעל שם טוב מייסד תודת החסידות מציין בהקשר זה כי 42 מסעות אלו של בני ישראל במדבר מסמלים 42 דרגות התפתחות רוחנית שאליהן נדרש כל אדם שעוסק בהתפתחות רוחנית לשאוף להגיע במהלך חייו.

החיים שלנו הם כמסע אחד ארוך עם מדרגות ושבילים ותחנות בדרך מתוך כוונה לייצר תנועה של עליה, שיפור והתקדמות בחיינו בהקשר של יצירת מציאות הרמונית ומספקת רוחנית וארצית כאחד.

בפרשה נעסוק בנושא זה ובנוסף נלמד על הנושאים הבאים:

סיומה של מדרגה רוחנית אחת ( סיום פרשות ספר במדבר) בדרכנו אל מדרגת התפתחות חדשה (ספר דברים).
הסוד של 42 מסעות ותחנות של בני ישראל לפי הקבלה.
מה ניתן ללמוד מכל אלו על חיינו אנו.

כי תבוא

השבוע בפרשת כי תבוא בחרנו להאיר עינכם בנושא הזה...

במדרגות ההכנה לחודש אלול:

לפני שבועיים בפרשת שופטים – נדרשנו להבליג ולעצור תגובות אוטומטיות שליליות שלנו – ללמוד להתבונן ולעצור תגובה שלילית מלצאת החוצה.

שבוע שעבר בפרשת כי תצא – נדרשנו לא להסתפק בהבלגה ולצאת ואף להילחם ביצר הרע ובשלילי (להתמודד ולהתגבר על מחשבות ופעולות שליליות/ רעות)

ואילו השבוע במדרגה גבוה יותר מבקשים מאיתנו בפרשה

לבוא – בוא מלשון זיווג – לחבר עצמנו לטוב – בוא אל הטוב,

נדרשת עשייה לחיבור עם הטוב – ללמוד לראות טוב בכל דבר, לשמוח למרות הקושי ולייצר שמחה והכרת תודה על מה שיש כעת גם כשנדמה לנו שאין הרבה.

פרשת ניצבים

הפרשה הפותחת את 4 הפרשות האחרונות בתורה,

בפרשה משה מזכיר לעם שהחיבור לאנרגיה האלוהית פשוטה וקרובה לכל אדם, זו הבחירה בין טוב לרע בין חיים למוות (בין אנרגיית חיים אמיתית לחיים מתוך עולם חומרי בהמי, חיים שנחשבים למוות רוחני).

"כי המצווה הזאת אשר אנכי מצווך היום, לא נפלאה היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו"

מדובר בבחירה שכל אדם עושה עם עצמו האם לחיות חיים גשמיים נטולי אור וטוב שמתמקדים בחומר ובתענוגות החומר או לחיות מתוך חיבור אמיתי לאנרגיה גבוה אלוהית אנרגיה של אור שאנו יכולים להתחבר אליה ולחוות אותה חשוב להדגיש שזה לא מסובך להתקרב לאנרגיה הרוחנית, בפיך ובלבבך, כלומר מבקשים מאיתנו לא "לדבר" שלילי ולחוות ולאהוב את העולם סביבנו אלוהים אנשים ובעלי חיים באהבה.

משה מדבר על חופש הבחירה וממליץ לנו לבחור בחיים/ באנרגיית חיים מתוך פשטות ואהבה, חיים מתוך חיבור ללב.

בחודש אלול והשבוע בפרט – שבוע אחרון לאלול שבים לחשיבה הפשוטה הבהירה המאפשרת חיבור לטוב כהרף עין.

פרשת וילך

מדגישה את החשיבות של "ההליכה" – "וילך משה וידבר את הדברים"

ישנה כאן הזמנה לעזוב את המצב הקודם ולצעוד למציאות אחרת באמצעות השנה החדשה.

ההליכה מצביעה על עשייה בעולמנו.

מלאכים בתנך נקראים עומדים, בני אדם נקראים "מהלכים"

כלומר מלאך נברא במדרגה מסוימת ונשאר שם ללא בחירה חופשית וללא שינוי.

ואילו אנו בני האדם קיבלנו את היכולת לבחור לשנות, להעז וליזום

ללכת למקום טוב יותר

להחליף "סרט" לשנות את מציאות חיי על ידי בחירה בשינוי והחלפת "תסריט", להעז וליזום מהלכים.

וכפי שאמר לנו משה רבנו:

"בפיך ובלבבך לעשותו"

ובעצתו של משה אפשרו לשינוי להגיע מהלב